Yevamot 118 03 Jul 2022 | 3 min read 03/07/2022 Yesterday's Daf: Yevamot 117 Daf Yomi Yevamot 118 # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary Notes # משנה # שתי צרות שאחת אומרת בעלי מת והשניה אומרת לא מת. זאת שאומרת מת תינשא ותיטול כתובתה והשניה לא תינשא ולא תיטול כתובתה. אחת אומרת מת מיתה טבעית והשניה אומרת שמת בידי אדם, לתנא קמא הן מכחישות זו את זו ולכן לא יינשאו. לר יהודה ור שמעון יינשאו שתיהן כי בתכלס שתיהן מודות שמת. עד אומר מת הבעל ולפני שהתירו אותה להינשא בא עד אחר ואומר לא מת (או שאשה העידה כנ"ל) לא תינשא. גמרא # מה אם היתה השניה שותקת # ולא אומרת "לא מת"? אסורה בגלל שצרתה לא נאמנת להתירה. האם המחלוקת היא גם לגבי המקרה הראשון # של זאת אומרת מת וזאת אומרת לא מת? או רק במקרה השני במשנה? לר אלעזר גם ברישא נחלקו. לר יוחנן הרישא נשנתה בדעת ת"ק (ר מאיר) וזה שאמרה "לא מת" זה לא נקראת הכחשה. הגמרא דחתה את שיטת ר יוחנן. משנה # אשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ואמר מת בעלי. היא תינשא ותיטול כתובתה וצרתה אסורה להינשא ע"פ עדותה. אם צרתה היתה בת ישראל שנשואה לכהן, לר טרפון יכולה להמשיך לאכול בתרומה כאילו לא מת. לר עקיבא אסורה להמשיך לאכול בתרומה מהספק. לגבי כלה שאומרת מת בעלי ואחר כך מת חמי, היא נוטלת כתובתה ומותרת וחמתה אסורה. וגם בזה חלקו ר טרפון ור עקיבא אם מותרת החמות בתרומה. גמרא # הלכה כר טרפון # ראיה מהמשנה הבאה שנקטה לשון "חוששין לדבריה" כלומר רק לדבריה חוששים ולא לדברי צרתה. משנה # קידש אחת מחמש נשים ולא יודע איזו קידש, כל אחת אומרת אותי קידש. הוא אינו מעוניין לשאת את כולן. לר טרפון נותן לכל אחת גט ומניח את הכסף של הכתובה באמצע (בבית דין) ומסתלק. לר עקיבא, נותן גט וכתובה לכל אחת. אותה המחלוקת אם גזל מאחד מחמשה אנשים. גמרא # כיצד היו הקידושין # למסקנת הגמרא, היו אלו קידושי ביאה ולא קידושי כסף. והמשנה נשנתה בשיטת ר שמעון בן אלעזר שסבר שחלקו ר טרפון ור עקיבא רק במקרה ובעל אחת מחמש נשים וכן רק במקרה וגזל. אבל אם קידש בכסף או שקנה מקח מאחד מחמשה אנשים, ברור שמניח ומסתלק גם לפי ר עקיבא. משנה # שה שהלכה עם בעלה ובנה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת בני. נאמנת ומותרת לשוק. אמרה מת בני ואחר כך מת בעלי. אינה נאמנת אבל חוששים לדבריה וחולצת ולא מתייבמת. יצאה עם באלה ולא היו להם ילדים. אמרה מת בני ומת אחר כך בעלי. נאמנת. אמרה מת בעלי ואחר כך מת בני. חוששים לדבריה וחולצת ולא מתייבמת. יצאו היא ובעלה למדינת הים ולא היו לו אחים. אמרה נולד לבעלי אח ומתו שניהם. נאמנת ויכולה להינשא לשוק. הלכו היא בעלה ויבמה למדינת הים. לא נאמנת להוציא את עצמה מחזקת חיוב בייבום. כמו כן, אשה לא נאמנת לומר מתה אחותה כדי שתוכל לינשא לבעלה והאיש לא נאמן לומר מת אחי ולשאת את אשתו או מתה אשתו כדי שיישא את אחותה. גמרא # האם ניתן לקבל גט עבור האשה # במקרה שיש יבם שיכול ליבמה והגט יחול בזמן הקבלה מדין "זכין לאדם שלא בפניו" (כי היא בטח לא מעוניינת להנשא לאחיו) או שזה חובה עבורה(כי היא בטח רוצה להנשא לאח) ולכן לא תהיה מגורשת עד שיגיע הגט לידיה? ר נחמן פושט מכך שאמרנו באשה שמנסה לצאת מחזקת ייבום - "חוששים לדבריה וחולצת ולא מתייבמת" כלומר שהסתפקנו בזה. ולכן ההלכה במקרה הזה היא שאם מת בזמן שבין מסירת הגט לקבלתו, היא תצטרך חליצה ולא תוכל להתייבם. מחמת הספק. מזכה גט לאשתו כשהם במצב קטטה # האם זאת זכות לאשה ולכן "זכין לאדם.." או שהיא לא רוצה להיות בלא בעלה, על אף שהם בקטטה. הגמרא פושטת שזאת חובה עבורה ולכן לא מזכים מאחר ו"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו"