Yevamot 119

| 2 min read

04/07/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 118

Daf Yomi Yevamot 119

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

פרק ששה עשר - האשה בתרא

משנה

אשה שצרתה ובעלה הלכו למדינת הים ובאו עדים והעידו שמת בעלה. היא לא תתייבם מהחשש שנתעברה צרתה וילדה לבעל בן במדינת הים ואז לא יכולה להתייבם ולא תצא לשוק מהחשש שצריכה ייבום כי מת ללא בנים.
אשה שהלכה חמתה למדינת הים ומת בעלה ללא בנים וללא אחים. אינה חוששת ויכולה לצאת ללא חשש ייבום.
אם היתה חמותה בהריון כשיצאה, לת"ק חוששת, לר יהושוע לא חוששת.

גמרא

אין חוששים לצרה אחרת

מהלשון של המשנה שאמרה "שמא מעוברת היא צרתה" מוכיחים שאין חוששים שמא נשא עוד אשה ונולדו להם ילדים.

מדוע חוששים למיעוט

מזה שלא מתירים אותה לשוק, משמע שלמרות שרוב נשים מתעברות ויולדות (ובכך רוב הסיכויים שצרתה ילדה והיא נפטרת מייבום) בכל זאת חוששים למיעוט - כמו ר מאיר שחשש למיעוט.
מנסה הגמרא להעמיד כרבנן ושהם חששו לרוב שאינו לפנינו (שזה לא דומה לרוב חנויות מוכרות בשר שחוט שסומכים על הרוב, או בדין שמתקבל ברוב קולות. כי זה לפנינו וברוב נשים שמתעברות ויולדות זה לא לפנינו).
אבל הגמרא דוחה את זה כי ראינו שחכמים הלכו אחר הרוב במקרה של יבם ויבמה קטנים שלא חששו שמא הם סריס או איילונית.

איך אפשר להעמיד כר מאיר את הסיפא

מאחר והעמדנו את המשנה כר מאיר, הרי הסיפא לא תסתדר כי שם ראינו שלא חוששים למיעוט (שייתכן וחמתה ילדה זכר) וכן מתירים אותה לשוק.
רבא מעמיד שבאמת המשנה כר מאיר שחשש למיעוט, אבל ברישא יש לנו חזקה כנגד רוב (חזקה שהיא צריכה ייבום, כמו הסיטואציה האחרונה הידועה. לעומת רוב שנשים יולדות ולכן היא צריכה להיות מותרת לשוק) לעומת הסיפא שיש לנו חזקה וגם רוב. (חזקה שהיא פטורה מייבום כמו הסיטואציה האחרונה הידועה. וגם רוב נשים שאינם יולדות זכר - אם בכלל יולדות)

עד מתי היא אסורה

  • זעירי: עד תשעה חודשים - שלשה בגלל עצמה (של כל אשה שמתגרשת\מתאלמנת) ותשעה בגלל הספק שצרתה התעברה ולכן נפתרת רק בלידת העובר.
  • ר חנינא ואביי בר אביו: אסורה לעולם. מהחשש שמא יחלצו לה ואז תגיע האשה עם ילדיה ויתברר שאינה צריכה חליצה ומותרת לכהן ואז מצריכים את בית דין לכרוז. התקלה שיכולה לצאת מזה היא שיהיו שיהיו נוכחים בחליצה ולא בכרוז ויטעו לומר שחלוצה מותרת לכהן.

משנה

ארבעה מקרים בשתי יבמות שנשואות לשני אחים (ואינן נאמנות זו להעיד על זו - כי מוחזקות ששונאות):

  1. כל אחת מעידה שבעלה מת: זאת אסורה להינשא לשוק בגלל השניה (שמא זקוקה לייבום) וזאת אסורה בגלל הראשונה.
  2. אחת מעידה שבעלה מת והשניה מביאה עדים: זאת שאין לה עדים מותרת לשוק בזכות העדים וזאת שהביאה עדים לא יכולה להינשא בגלל זאת שאין לה עדים ושמא לא מת בעלה והיא זקוקה לייבום.
  3. אחת יש בנים ולשניה אין בנים: זאת שאין לה בנים אסורה לשוק
  4. שתיהן התייבמו לשני אחים נוספים ומתו גם האחים: לפי ת"ק חוזר החשש הראשון - שמא לא מת בעל השניה ולכן שתיהן אסורות לעולם. לפי ר אלעזר, החשש הוסר בעצם נישואיהן לאחים הנוספים ולכן מותרות.

גמרא

מקרה נוסף בברייתא

לאחת יש עדים וגם בנים ולשניה אין לא עדים ולא בנים, שתיהן לא זקוקות לייבום ומותרות לשוק.